תשובות הרדב"ז חלק ד תתרפ״א

שאלה ראובן תבע משמעון מנה שחייב לו על פה השיב שמעון אמת הוא שלויתי ממך מנה אבל אתה חייב לי מאתים ממקום אחר טען ראובן אם הייתי חייב לך היה לך לתובעני חובך ולא ללוות ממני השיב שמעון חששתי שלא תכפור בי שהרי לא היה לי שטר טען ראובן אם אני חייב לך מאתים למה לא לוית ממני מאתים כדי חובך השיב שמעון חששתי שלא תרגיש בדבר. יורה המורה אם ישבע ראובן היסת שאינו חייב לו כלום ויפרע שמעון המנה שהודה בו לראובן:

תשובה אל דרך הגוים אל תלמודו. וכבר שמעתי על א' מן הדיינים שדן כן ואם אמת הוא טעה טעות גדולה ונמשך אחר חקותיהם שכן דנין בכיוצא בזה. אבל בדיננו נאמן שמעון במגו דאי בעי אמר פרעתי נאמן לומר אתה חייב לי ממקום אחר וישבע שמעון שאין לו ביד ראובן פחות ממנה וילך במנה שהודה לו וישבע ראובן על המנה האחר שתובע שמעון כדי שלא יבאו לידי שבועת שקר כדאמרינן גבי מציאה. גם בשאר הטענות הדין עם שמעון. וזה פשוט מאוד: